כאשר בני זוג יהודים נישאים כדת משה וישראל, הפרידה שלהם מוסדרת בצורה של גירושין (אשר כשלעצמם מצריכים מתן גט). המקרה של נישואי תערובת, בו אחד מבני הזוג אינו יהודי או מוגדר כחסר דת, משנה את חוקי המשחק. כאן אנחנו לא מדברים על גירושין אלא על התרת נישואין, שיכולה מצידה להיות בהסכמה או לא בהסכמה.
מהי התרת נישואין?
שאלת ההסכמה היא מהותית בכל התרת נישואין, כאשר על פי חוק התרת הנישואין “הסכמת בני הזוג תשמש לעולם עילה לגירושין”. המשמעות היא שהדברים נעשים פשוטים יותר כאשר ישנה הסכמה הדדית של הצדדים לסיים את יחסיהם, כך שהם הגישו באופן משותף את הבקשה להתרת הנישואין. ללא הסכמה של אחד מהצדדים נדרש מהצד השני הגשה עצמאית של הבקשה. זהו לא סוף העולם, כמובן, אבל ההנחה היא שהתהליך צפוי להיות ארוך יותר ובמידה רבה גם מורכב יותר בהיעדר אותה הסכמה.
כיצד מתבצעת התרת הנישואין בפועל?
שאלת ההסכמה להתרת הנישואין מגדירה לא רק את האופן בו הוא מתבצע, אלא גם את השלבים הנדרשים בדרך לסימון “וי” על המשימה. כאשר ישנה הסכמה של כל אחד משני הצדדים להתרת הנישואין, עולה הצורך בהגשת בקשה להתרה. בקשה זו צריכה להיות מגובה בתצהירים ובמסמכים רלוונטיים, דוגמת תצהירים לעצם הבקשה, תצהירים המצביעים על ההשתייכות הדתית של אחד הצדדים או מסמכים הנוגעים למאפיינים האישיים של הצדדים, לרבות תעודת נישואין או תמצית רישום אוכלוסין מטעמו של משרד הפנים.היעדר הסכמה של אחד מהצדדים להתרת הנישואין דורש הגשה של תובענה לאחד מסניפי בית המשפט לענייני משפחה. כאן מדובר בהליך משפטי לכל דבר ועניין, בו צפויות לצוץ מחלוקות הנוגעות לעצם שאלת ההתרה ולמאפיינים הספציפיים שלה. את התובענה להתרת הנישואין מגישים בחמישה עותקים במזכירות של בית המשפט הרלוונטי לענייני משפחה, בצירוף המסמכים הרלוונטיים כמובן.
חשוב לציין שבכל אחד מהמקרים, התהליך כרוך בעלויות משלו. מלבד עלות השימוש בשירותיו של עורך דין, בהנחה שאכן מקבלים סיוע משפטי, יש לשלם אגרה דרך מזכירות בית המשפט לענייני משפחה. ישנם מקרים בהם ניתן לקבל פטור מתשלום האגרה, וזאת בעיקר כאשר אחד מהצדדים מוכיח שמורכב עבורו לעמוד בכך מבחינה כלכלית.ההמלצה ברורה: לא להיכנס למערכה לבד
למרות שלכל מקרה של התרת נישואין חוקים משלו, וחרף העובדה שהתמונה הופכת למורכבת פי כמה כאשר מדובר בהתרת נישואין שאינה בהסכמה, נראה שקיימת תמימות דעים לגבי חשיבות השימוש בשירותיו של עורך הדין. עורך הדין ילווה את אחד מהצדדים (ולעיתים את שניהם, במסגרת הליך משותף בדרך להסכמה) ויגבש עבורם אסטרטגיה שתבטיח שהתהליך יתבצע על הצד הטוב ביותר, תוך שהוא מקנה למיוצגים את הזכויות המרכזיות הניתנות להם.
